דם חבל הטבור עשיר בתאי גזע בעלי יכולת שגשוג גבוהה ולכן מהווה מקור טוב להשתלות תאי אב. תאי הגזע הצעירים של מערכת הדם (המערכה ההמטופויטית), הם בעלי יכולת גבוהה ביותר לחדש את מערכת הדם ואת מערכת החיסון לאחר טיפול כימותרפי. תאי דם חבל הטבור משמשים להשתלה במחלות תורשתיות כגון אנמיה ע"ש פנקוני וכשלים של מערכת החיסון ומחלות ממאירות כגון ליקמיה חריפה מסוג לימפטי או מילואידי ומחלות ממאירות אחרות, ולהצלת חיי אדם. עקב נפח דם קטן של דגימות דם חבל הטבור ומספר תאים אבסולוטי קטן, שמשו עד לאחרונה דגימות דם חבל הטבור בעיקר להשתלות בילדים. בעזרת פיתוחים חדישים ובעיקר השתלות של מספר דמי חבל טבור בעת ובעונה אחת, מבוצעות עתה בארץ ובעולם יותר ויותר השתלות דם חבל טבור במבוגרים.

בשל התכונות הביולוגיות הטובות של דם חבל הטבור, ניתן לבצע את ההשתלה מדם חבל הטבור בהתאמה חלקית של מערכת סיווג ותיאום הרקמות ואין הכרח בהתאמה מלאה – דבר, המגדיל באופן משמעותי את הסיכוי למצוא תורם להשתלה. בנוסף, השתלות שמקורן בתאי דם טבורי, חוסכות ניתוח ו/או מתן גורמי גידול המטופויטיים לצורך לקיחת תרומת תאי גזע וכרוכות בפחות סיבוכים אימונולוגיים לאחר ההשתלה. השתל גם זמין באופן כמעט מיידי.
רק לאחד מארבעה חולים הנזקקים להשתלת תאי גזע המטופויטיים, יש תורם מתאים במשפחה. כלומר, שלושה מבין ארבעה חולים שניתן להציל או להאריך את חייהם על ידי השתלה, תלויים במציאת תורם חלופי, בד"כ תורם זר. עד לאחרונה, אותרו התורמים הזרים במאגרי מידע מח עצם. אלא שמלאכת האיתור אורכת מספר חודשים בממוצע והשתל לא זמין באופן מיידי.

עקב כך, הוקמו ברחבי העולם ובארץ בנקי דם חבל טבור. בנק דם חבל טבור ציבורי הוקם לראשונה בישראל בשנת 1994, במטרה להעניק לאזרחי המדינה הזקוקים לתורם להשתלה מקרב בני המשפחה או שאין להם תורם מתאים במשפחה, את האפשרות למציאת תורם מתאים בבנק דם חבל טבור. בארץ פועלים כיום שני בנקי דם חבל טבור ציבוריים.

בנוסף, תאי דם חבל הטבור מהווים מקור מצוין לתרפיה גנטית וזאת בשל היותם תאים צעירים ויכולת ההתחדשות הגבוהה שלהם. הנושא של תרפיה גנטית נמצא בחזית הרפואה, מאחר והוא מציע (לפחות באופן תיאורטי) ריפוי לחולים עם מחלות גנטיות, שהם בדרך כלל בני מיעוטים וקבוצות אתניות סגורות. תאי דם חבל הטבור יכולים לשמש גם לטיפול המביא להתחדשות רקמות רבות בגוף, הניזוקות מתהליכים ומחלות שונות. לדוגמא: תאי גזע המטופויטיים מקבילים משמשים כיום כטיפול בחולים הסובלים ממחלת לב איסכמית. תאי גזע מדם חבל הטבור יכולים לגרום ליצירה מחודשת וצמיחה של כלי דם. באופן דומה, תאי גזע המטופויטיים משמשים ליצירת עצם וסחוס ובחיות מעבדה ניתן אף ליצור מהם רקמה נוירולוגית או רקמת כבד, שאולי תוכל לשמש לחולים עם מחלות ניווניות או עם אי ספיקה כבדית.

אם כן, תרומה פשוטה של חומר ביולוגי אשר היה מושמד עד לאחרונה ולא היה לו שימוש, מוקפאת עתה ומשמשת להשתלות בחולים הסובלים ממחלות ממאירות או גנטיות. בישראל, כ-120,000 לידות בשנה. בעתיד, יתכן ותאי דם חבל הטבור ישמשו גם לריפוי רקמתי ויהוו את המקור העיקרי לתאי גזע.

מהם תאי גזע?
תאי האב (הגזע) הם תאי המקור הן למערכת הדם (המערכה ההמטופויטית) והן למערכת החיסון. באדם, תא המקור הראשוני שזוהה הוא תא המבטא על פניו את האנטיגן (חלבון) CD34+)CD34 )  ו/או   CD133+) CD133 ) והוא אינו מבטא על פניו אנטיגנים כדוגמת CD38-) CD38 )או אנטיגנים של השורות ההמטופויטיות השונות: השורה האדומה (האריטרואידית), השורה הלבנה (המילואידית) והשורה המגקריוציטרית. תא האב נראה מבחינה מורפולוגית כלימפוציט (תא עגול עם גרעין התופס את רוב התא) והוא מהווה עד 1% מתאי מח עצם. תא האב הוא 1% גם המקור לתאי מערכת החיסון הכוללים את תאי ה-B האחראים על ייצור הנוגדנים, תאי ה-T האחראים על החיסון התאי ותאי ה-NK – תאים קוטלים טבעיים הנמצאים בקו הראשון של ההגנה של הגוף כנגד זיהומים וירליים וגידולים ממאירים. לאחרונה נמצא, שתאי ה-NK הם בעלי חשיבות גדולה ביותר בהשתלות ובעיקר בהשתלות עם התאמה חלקית של מערכת סיווג ותאום הרקמות (השתלות Haploidentical ). בעזרת גורמי גידול המטופויטיים כדוגמת G-CSF (גורם הגידול ההמטופויטי של התאים הלבנים – גרנולוציטים), GM-CSF (גורם מקביל המשפיע גם על המונוציטים), אריטרופואיטין (גורם הגידול של השורה האריטרואידית) ו-SCF (גורם גידול ראשוני הפועל על תא האב בשילוב עם גורמי גידול נוספים) נתן לנייד תאי אב ממח העצם לדם הפריפרי. לתהליך הניוד קוראים מוביליזציה. הוא נגרם על ידי חיתוך מולקולות תאחיזה מטיפוס 4-VLA וסלקטינים בעזרת אנזימים פרוטאוליטים כדוגמת אלסטאז ומטריקס מטאלופרוטאינזות (MMPs ). לכימוקינים כדוגמת 1-SDF והליגנד שלו CXCL12 ול-(IL-8) CXCL8 תפקיד חשוב במהלך המוביליזציה של תאי האב ממח העצם לדם הפריפרי.

בשנות השבעים המאוחרות, נמצא שמתן כימותרפיה מעלה את מספר תאי האב בדם הפריפרי, ממצא שהביא לכך שרוב ההשתלות העצמיות המבוצעות כיום מבוצעות עם תאי אב מדם פריפרי. היכולת לנייד תאי אב לדם הפריפרי בעזרת G-CSF מספר פעמים חוזרות, הביא ליכולת להגיע למספר רב ביותר של תאי אב בשתל, עובדה המאפשרת כיום ביצוע השתלות Haploidentical . מקור נוסף לתאי אב הוא כאמור דם חבל הטבור. את תאי האב מהדם הפריפרי ניתן גם לבודד בעזרת קולונות ולהגיע לאוכלוסיות טהורות של תאי אב. תאי האב והשתלים העצמיים המורכבים מהם, מוקפאים במיכלי חנקן נוזלי בטמפרטורה של -1960C (בנק תאי אב). את השתלים מקפיאים בהקפאה מדורגת (100C /לדקה). ניתן לשמר שתלים ותאי אב בצורה זו לפחות למשך 15-20 שנה. בשתלים שהוקפאו למשך זמן ארוך כדאי לבדוק חיות ומספר מושבות המטופויטיות (CFU-C ) לפני השימוש. במקרים מסוימים, לפני ההקפאה, מנקים את השתלים מזיהום של תאי גידול בעזרת שילוב של נוגדנים חד שבטיים או אמצעים אחרים הכוללים צטריפוגציות, קולונות ועוד (תהליך הנקרא Purging ). צורת ה-Purging היעילה ביותר כיום היא בידוד והקפאה של תאי האב ההמטופויטי, ה- +CD34 עצמו.

השתלת דם חבל טבור
השתלת תאי גזע מציעה ריפוי והארכת חיים לשורה ארוכה של מחלות גנטיות וממאירות. רק לאחד מכל ארבעה חולים הנזקק להשתלה, נמצא תורם מתאים, במערכת סיווג ותאום הרקמות, במשפחה. קיים יחס ישיר בין רמת המתאם במערכת סיווג ותיאום הרקמות בין החולה והתורם לבין הצלחת השתלת תאי הגזע. בכדי להגביר את הסיכוי למציאת תורם מתאים להשתלה, הוקמו ברחבי העולם ובארץ מאגרי מידע של מתנדבים שעברו סיווג ותיאום רקמות ומוכנים לתרום את תאי הגזע שלהם להשתלה. בשנים האחרונות נמצא, שתאי גזע מדם חבל טבור (דם השליה) הינם תאים מצוינים הן למטרות השתלה והן למטרות ריפוי גנטי. תאים אלו הינם קדומים יותר מבחינת ההיררכיה ההמטולוגית מהתאים המקבילים במח העצם או בדם פריפרי. מאידך, המערכת החיסונית בדם חבל טבור הינה בתולית יותר. לכן, דם חבל טבור הינו מקור אטרקטיבי כמקור לתאי גזע להשתלה במחלות גנטיות וממאירויות. מתוך רקע זה, הוקמו בשנים האחרונות ברחבי העולם בנקי דם חבל טבור, בהם מוקפאים דמי חבל טבור הנאספים בחדרי הלידה מלידות נורמליות, לאחר חתימה על הסכמה מדעת. איסוף הדם הטבורי לא מהווה סיכון לאם או לוולד. לאחר סידרת בדיקות ארוכה, כולל סיווג רקמות, דמי חבל הטבור מוקפאים ב–1960Cועומדים לרשותו של כל חולה הנזקק להשתלה. עד היום, בוצעו ברחבי העולם כעשרת אלפים השתלות מדמי חבל טבור שהוקפאו בבנקים השונים.

היתרונות בהשתלת דם חבל טבור הם: 1) סיכוי למציאת שתל מהר יותר ולמספר גדול יותר של חולים. 2) היעדר סכנה והיעדר צורך בניתוח או במתן טיפול מכין לתורם. 3) שתל הנקי מגורמים מזהמים או מתאי גידול. 4) שכיחות נמוכה יותר של מחלת השתל נגד מאכסן, מחלה שהיא עקב אכילס של ההשתלה האלוגנאית ובה מערכת החיסון של השתל (הלימפוציטים בשתל) תוקפים את החולה. 5) היכולת לבצע השתלה בהתאמה חלקית של מערכת סיווג ותיאום הרקמות בין החולה לתורם. בנקי דם חבל הטבור באירופה וחלק מהבנקים המקבילים בארה"ב מאוחדים ברשת ממוחשבת הנקראת NetCord ו-FACT . הבנקים חייבים לקבל אישור מארגון זה או לחילופין הארגון האמריקאי להשתלות מתורמים זרים NMDP או הארגון האמריקאי לבנקי דם, ה-AABB . השתלת חבל הטבור הראשונה בעולם בוצעה בצרפת ב-1988 בילדה עם מחלה גנטית (אנמיה ע"ש פנקוני). השתלת חבל הטבור הראשונה בארץ בוצעה ב-1994 ובנק דם חבל הטבור הראשון בארץ הוקם ב-1994. בארץ בוצעו עד כה כמאה השתלות מדם חבל טבור, רובן בילדים ולאחרונה בוצעו מספר השתלות במבוגרים תוך שימוש ב-2 דמי חבל טבור שונים, המעורים בו זמנית לחולה.

מהם היתרונות להשתלה מדם חבל הטבור?
אחד היתרונות העיקריים של השתלה מדם חבל הטבור הוא, כאמור, שכיחות נמוכה יותר של מחלת השתל נגד המאכסן, המהווה את גורם התמותה העיקרי בהשתלות תאי אב. שכיחות נמוכה זו נובעת מחוסר הבשלות של מערכת החיסון בדם חבל הטבור. חוסר בשלות זה מביא לאפשרות של ביצוע השתלות בחוסר התאמה של מערכת סווג ותאום הרקמות בין המושתל לתורם, דבר המגביר באופן משמעותי את הסיכוי למצוא תורם זר לחולה הנזקק להשתלה. הזמן הממוצע למציאת תורם זר מתאי אב לחולה המשתייך לקבוצת הרוב באוכלוסיה הוא כ-4 חודשים, אך הסיכוי למצוא תורם מח עצם לחולה המשתייך לקבוצות המיעוט באוכלוסיה נמוך הרבה יותר ומשך החיפוש ארוך יותר וזאת, מכיוון שקבוצות המיעוטים אינן מיוצגות כהלכה במאגרי תורמי מח העצם. הסיבות הסוציואקונומיות לכך הן מרובות, אך מחקרים הראו שההיענות וההתנדבות בתרומת מח עצם בקבוצות המיעוטים נמוכות יותר ולכן הייצוג שלהם במאגרי מח עצם, קטן. דעות קדומות ולעיתים אף אמונה דתית, מהווים גם הם גורם מעכב. לעומת זאת, מציאת שתל בבנק דם חבל טבור אורכת ימים בודדים. הסיכוי למציאת התרומה להשתלה גבוה, מכיוון שאין צורך להקפיד על התאמה מוחלטת של מערכת סווג הרקמות וניתן גם למקד את איסופי הדם הטבורי לקבוצות מיעוטים, שהם גם הצרכנים העיקריים, בשל שכיחות גבוהה יותר של מחלות תורשתיות.

יתרון בולט נוסף לבנק הדם הטבורי הוא בכך, שכאשר נמצאה דגימה מתאימה להשתלה, הדגימה כבר עברה את הבדיקות הרפואיות והיא זמינה, מועברת למרכז ההשתלות באופן מיידי ומאפשרת לבצע את ההשתלה במהירות. כאשר נמצא תורם מתאים במאגר תורמי מח עצם, יש צורך לבצע לו בדיקות רפואיות ולתאם עימו מועד השתלה. לא אחת אנו נתקלים אז בבעיה שתורם מסרב לתרום או שאיננו זמין בשעה שיש צורך לבצע השתלה דחופה.

השתלות מדם חבל טבור מתורמים זרים (Unrelated )
הסדרות הגדולות של השתלות מדם חבל טבור מתורמים זרים מקורן באירופה (EuroCord ) ובארה"ב (IBMTR ) והן מסכמות מאות השתלות, בעיקר באינדיקציות של מחלות ממאירות מסוג ליקמיה לימפטית ומילואידית חריפה אך גם בלימפומה ובממאירויות נדירות יותר. נמצא, שקיים יחס ישר בין מספר התאים הנוקלארים (TNC ) ובחלק מהדיווחים בין מספר תאי הגזע ההמטופויטיים (CD34 ) לבין מהירות הקליטה. קליטה מילואידית הושגה בממוצע ביום 28 וקליטה של השורה הטרומבוציטית ביום 60, אך לעיתים הקליטה אף איטית יותר. נמצא גם יחס בין מידת ההתאמה של סיווג ותאום הרקמות בין דם חבל הטבור לבין החולה ומהירות הקליטה. שכיחות מחלות שתל נגד מאכסן נמצאה נמוכה יותר בהשתלות מדם חבל טבור מתורם זר, בהשוואה להשתלת מח עצם או תאי גזע מדם פריפרי מתורם זר. הקיום והקיום ללא מחלה לאחר השתלת דם חבל טבור מתורם זר, גם הן נמצאו בהתאמה למספר התאים הנוקלארים שהושתלו.

מקובל היום, שיש לערות לחולה ביום ההשתלה מינימום של 2.5×107 תאים נוקלארים לק"ג ו-1.7×105 תאי גזע לק"ג. במידה ומערים פחות תאים, הקליטה נמצאה איטית יותר והתמותה בהשתלה נמצאה גבוהה יותר. באופן כללי, בגלל הקליטה האיטית יחסית בהשתלה מדם חבל טבור, התמותה ב-100 הימים הראשונים לאחר ההשתלה (אחד מהמדדים המקובלים להצלחת ההשתלה המטופויטית בכלל) גבוהה באופן משמעותי בהשתלה מדם חבל טבור, בהשוואה להשתלת מח עצם או תאי גזע מדם פריפרי.

השתלות דם חבל טבור במבוגרים
בשל המיעוט האבסולוטי של תאי גזע בדם חבל הטבור באופן פרטני ובגלל העובדה שבהשתלה המטופויטית בכלל, קיים יחס ישיר בין כמות התאים המעורים לחולה והצלחת ההשתלה, בשנים הראשונות רוב ההשתלות של דם חבל טבור בוצעו בילדים עם מחלות גנטיות או ממאירות. בשנים האחרונות, בעקבות חידושים שחלו בתחום, שיפור הניסיון של המרכזים השונים, רפואה תומכת וירידה משמעותית בתמותה בהשתלות דם חבל טבור, מבוצעות יותר ויותר השתלות דם חבל טבור במבוגרים. יש לכך חשיבות גדולה מכיוון שעיקר התחלואה ההמטואונקולוגית הינה בגיל המבוגר. הגיל הממוצע של ליקמיה חריפה הינו 65-70 שנה. המובילים בתחום השתלות דם חבל טבור במבוגרים הם V. Rocha ו-E. Gluckman מצרפת, Wagner ו-Langhlin מארה"ב ו-Prof. Takahashi מיפן. במאמרים מובילים שהתפרסמו לאחרונה בעיתונים מהשורה הראשונה כדוגמת New Eng J. Med ו-Blood , דווח על מאות חולים מבוגרים עם ליקמיה חריפה שעברו השתלת דם חבל טבור, כאשר תוצאות ההשתלה לא נמצאו שונות באופן משמעותי מהשתלות מח עצם או תאי גזע מדם פריפרי מתורמים זרים, בהתאמה חלקית או מלאה. דהיינו, הקיום ללא מחלה, התמותה והישנות המחלה היסודית לא נמצאו שונים בין השתלת תאי גזע מדם חבל טבור להשתלת מח עצם או דם פריפרי.

מאידך, הקליטה, הן של השורה הלבנה והן של השורה המגקריוצטרית נמצאה נמוכה יותר לאחר השתלת דם חבל טבור. התוצאות הטובות ביותר בהשתלת דם חבל טבור במבוגרים מדווחות מיפן.פרופ' Takahashi וחבריו סיכמו לאחרונה מאה השתלות דם חבל טבור במבוגרים עם ממאירויות המטולוגיות ודיווחו על הצלחות מרשימות עם קיום של 80%, תוצאות טובות יותר מאשר בהשתלות מח עצם מתורמים זרים במבוגרים עם ממאירויות המטולוגיות ביפן.

דרכים חדשות להגדיל את קצב וסיכוי הקליטה בהשתלות מדם חבל טבור
כאמור, המגרעת העיקרית בהשתלות מדם חבל טבור היא מהירות הקליטה. הקליטה לאחר השתלה מדם חבל טבור איטית ב-10-14 יום בהשוואה להשתלת מח עצם או תאי גזע מדם פריפרי ואחוזי הקליטה נמוכים בכ-10%. קיימות היום מספר שיטות הבאות לענות על חסרון זה, שיטות שבחלקן נמצאות עדיין בניסיונות קליניים ובחלקן נמצאות כבר ברפואה הפרקטית השגרתית במבוגרים. השיטה המובילה הנמצאת כבר בקליניקה היא השתלה של שני דמי חבל טבור לחולה מבוגר אחד. באופן היסטורי, ההשתלה הראשונה של דם חבל טבור בשנות השבעים המוקדמות בוצעה כאשר לחולה נתנו בעירוי 6 דמי חבל טבור שונים (רק דם טבורי אחד נקלט). בסין, בוצעו משך שנים השתלות עם מספר דמי חבל טבור. בעולם המערבי ההשתלות הראשונות של שני דמי חבל טבור בוצעו ע"י Wagner וחבריו ממינסוטה, ארה"ב. Wagner דיווח במאמר מוביל ב-Blood על השתלות של שני דמי חבל טבור בחולים מבוגרים לאחר טיפול מכין קטן מינון. השתלים נקלטו ביום 8-10. תוצאה מהפכנית. בתקופה הראשונה (3 שבועות ראשונים לאחר ההשתלה) נמצא חומר גנטי (DNA ) שהעיד על קליטה של שני דמי חבל טבור ובהמשך השתלט דם חבל טבור אחד וחברו נדחה.

עד היום, בוצעו מעל 100 השתלות של שני דמי חבל טבור באותו חולה והתוצאות חוזרות על עצמן, אם כי הקליטה לרוב איטית יותר מאשר דווח במאמר הראשוני. שיטות נוספות להגברת הקליטה הן השתלות דמי חבל טבור שהורבו במעבדה בעזרת תערובת של גורמי גידול המטופויטיים, השתלות של דמי חבל טבור שעברו הרבייה חוץ גופית בעזרת מולקולות המעכבות התמיינות ומגבירות לכן את יכולת השגשוג של תאי הגזע. המולקולה המובילה בתחום היא ה-TEPA , מולקולה המסלקת את הנחושת מהתאים ועל ידי כך מעכבת את התמיינות תאי הגזע וגורמת להתרבותם. שיטות נוספות הן השתלה בו זמנית של תאי גזע מדם חבל טבור עם תאים מזנכימלים מהשליה או ממקור אחר והשתלה של תאי גזע מדם חבל טבור ישירות לתוך העצם והשתלה של תאי גזע מדם חבל טבור ביחד עם תאים המטופויטים מדם פריפרי בהתאמה חלקית (לרוב בילדים כאשר התאים הפריפריים ניתנים מאחד ההורים). לאחרונה נמצא, שניתן להרבות תאי גזע מדם חבל טבור בעזרת חומרים המדכאים מתילציה של גנים (המתילציה גורמת להשתקת גנים) ו/או חומרים המדכאים דאצטילציה. אחד מהחומרים הנ"ל הוא החומצה הוולפורית (Valporic ), המשמשת כתרופה נגד אפילפסיה.

תגובת השתל נגד הגידול (GVL ) בהשתלה מדם חבל הטבור
השתלות תאי הגזע המודרניות המאפשרות השתלה גם בגיל יחסית מבוגר (עד 75), מבוססות על תגובת השתל נגד הגידול וטיפול מכין כימותרפי קטן מינון. בדרך כלל תגובת השתל נגד הגידול (GVL ), התגובה בה מערכת החיסון שבשתל תוקפת את הגידול של החולה הולכת בד בבד עם תגובת השתל נגד החולה – מחלת השתל נגד מאכסן. מאחר שכפי שציינו למעלה, תגובת השתל נגד מאכסן נמוכה בהשתלת תאי גזע מדם חבל טבור לעומת השתלת מח עצם או תאי גזע מדם פריפרי, היה חשש בתחילת הדרך שתגובת השתל נגד הגידול תהיה אף היא נמוכה יותר וחלשה יותר בהשתלה מדם חבל טבור – דבר, שעלול להביא להישנות גבוהה יותר של המחלה היסודית הממאירה לאחר ההשתלה (רלפס), אך נמצא שאין הדבר כך. תגובת השתל נגד הגידול קיימת לאחר השתלת דם חבל טבור מכיוון שדם חבל הטבור עשיר בתאים קוטלים טבעיים (NK ) שניתן אף להרבותם חוץ גופנית (ex vivo expantion ) ותאים אלו שהינם תאים ציטוטוקסיים תוקפים ביעילות את הגידול ומשמידים אותו. נמצאה קורלציה הפוכה בין המתאם בסיווג רקמות לחוזק התגובה של השתל נגד הגידול. דהיינו, ככל שהמתאם בסיווג ותאום הרקמות קטן יותר, הישנות המחלה היסודית הקטנה יותר. ככל שסיווג הרקמות שונה בין דם חבל הטבור והחולה, כך גדלה יותר ההתקפה החיסונית של שתל דם חבל הטבור כנגד המחלה היסודית והישנות מחלת הסרטן נמוכה יותר לאחר ההשתלה. אכן, שכיחות הישנות המחלה היסודית לאחר השתלת דם חבל טבור אינה שונה מזו שלאחר השתלת מח עצם או תאי גזע מדם פריפרי – דבר המעיד על תגובת שתל נגד גידול תקינה.

שימוש בתאי גזע מדם חבל טבור לריפוי רקמתי
שימוש בתאי גזע המטולוגים לריפוי רקמתי מעורר לאחרונה הדים נרחבים. בעבר, במשך שנים היה מקובל שתאי גזע המטופויטיים יכולים להתמיין אך ורק לתאים בוגרים של מערכת הדם דהיינו אריטרוציטים, לויקוציטים וטרומבוציטים וכן לתאים של מערכת החיסון. בשנים האחרונות נמצא שיתכן וכלל זה אינו מדויק ויתכן ותאי גזע המטופויטיים יכולים להתמיין לתאים של מערכות אחרות בתלות בגורמים סביבתיים, גורמי גידול וגורמי בקרה שונים. קיים בנושא זה וויכוח עז והדעות חלוקות. במידה והדבר נכון, יש בכך כמובן פוטנציאל רפואי גדול ומלהיב. התאים בעלי הכושר הגדול ביותר להתפתח ולהתמיין לתאים של מערכות אחרות בגופנו הם התאים המזנכימאליים – תאי תשתית במח העצם. תאים אלו יכולים להתמיין לעצם, סחוס, שריר, כלי דם ויתכן ואף לתאים של מערכת עצבים, הלב והכליה. מאידך, יכולת ההתמיינות של תאי גזע המטופויטיים לאברים ורקמות אחרים מוגבלת בהרבה יותר. תאי גזע מדם חבל טבור מסוגלים להתמיין לפחות לכלי דם ויתכן גם לתאים של מערכת עצבים מרכזית, דבר שהוכח בחיות מעבדה ובניסיונות קליניים ראשונים. יכולת ההתמיינות שלהם לאברים אחרים מוגבלת ביותר ו/או לא קיימת. באשר לתאי מזנכימה, ניתן לגדל תאים מזנכימליים מדם חבל טבור אך התאים גדלים פחות טוב מאשר תאים מקבילים ממח עצם.

מאידך, ניתן לגדל תאים מזנכימליים מהשליה ותאים אלו, שנמצאו כמגבירים את יכולת הקליטה של תאי גזע המטופויטים במודל חיה, יבדקו בקרוב בניסיונות קליניים.

קרדיטים: פרופ' ארנון נגלר, ראש המערך ההמטולוגי במרכז הרפואי ע"ש שיבא – תל השומר, כתב העת "MEDICINE".